החלטה בתיק בע"מ 9417/09 - כ

השופט א' רובינשטיין:

א.             החלטתנו מיום כ"ה באב תש"ע (5.8.10) לא קוימה כדבעי, דבר שאין לקבלו מכל וכל. נאמר כבר בפתיח, כי בדעתנו לעמוד על הסדרת הקשר הקבוע עם הסבים מצד האם, שהוא כיום הנושא המרכזי שבגללו לא נסתיים הטיפול בתיק זה, וכדאי שדבר זה יהיה ברור הן לקטינים הן לאביהם ולסביהם מצד האב. המשמעות - בין השאר - היא מינוי ללא דיחוי של אפוטרופוס לדין לקטינים, וכן העמקת מעורבות פקידות הסעד כפי שיפורט להלן. הדבר בעינינו, בנסיבות המיוחדות והטרגיות של המקרה, הוא חלק מובהק מטובתם של הקטינים, במבט לעתידם. לא נימנע מאמור כי אנו משקללים אף את האשם המוסרי המוטל על האב, שגם אם זכותו לנסות להשיג משפט חוזר, לעת הזאת פסקו בית המשפט המחוזי ובית משפט זה את פסקם. על כן קל לאין שיעור למחול על נקודות כאלה ואחרות בגישת הסבים מצד האם מאשר על יחס בעייתי בהקשר דנא מצד משפחת האב ובהשלכה על הקטינים המצויים בהשפעתה, אך כי אנו מאמינים ומקוים כי במישורי היומיום מצב הקטינים בכי טוב. הנושא בו מדובר, הקשר עם משפחת האם, חייב להיפתר, וכמובן גם על משפחת האם לתרום תרומתה, אך הכדור מצוי בראש וראשונה בידי משפחת האב והקטינים. דברים אלה פשוטים וברורים. עתה נבוא לפרטים.

תגובות בעקבות ההחלטה מיום 5.8.10

ב.             בהחלטה מיום 5.8.10 (פסקה י"ט) ציינו כי "בית משפט זה רואה מתפקידו, כטובת הקטינים, שלא לתת יד לניתוק החוטים החיוניים הקושרים בינם לבין משפחת אמם המנוחה". נתבקשה אינטנסיביות קשר של שירותי הרווחה עם הקטינים. קבענו כי אין מקום לשינוי באשר להכרזת הנזקקות (פסקה כ'), וכי יש לקיים את ביקורי הקטינים בכל סוף שבוע שני וכן לסירוגין בחגים כאמור בפסק הדין החלקי, והוא הדין לקשר טלפוני ומפגשים עם פקידת הסעד (פסקה כ"א). קבענו כי האפוטרופסות אף תועבר, נוכח עמדת שירותי הרווחה והנסיבות המעשיות, אל הורי האב (פסקה כ"ב), אך נדרש לפעול למינוי אפוטרופוס לדין (פסקה כ"ג). דובר על טיפול פסיכולוגי לקטין והדרכה להורי האב (פסקה כ"ד). קבענו כי התגמולים יטופלו גם בהמשך בידי עמותת ש.פ.ר וכי דרכוני הקטינים יופקדו אצל האפוטרופוס לדין, ועד למינויו או מינויה - אצל פקידת הסעד.

ג.              לאחר ההחלטה היו פניות מצד משפחת האב לעניין הדרכונים, ואליהן לא נתיחס כאן. משפחת האב הביעה התנגדותה למינוי אפוטרופוס לדין (הודעה מ-6.9.10). עיינו בהודעה והיא אינה מקובלת עלינו; סבורים אנו כי בנסיבות החריגות, הרגישות והעדינות של הפרשה, שבשלה החלטנו לקיים מעקב זה באופן חריג, יש מקום למינוי אדם מתאים לסיוע לכל הצדדים.

ד.             להודעה מעדכנת מטעם היועץ המשפטי לממשלה מיום 31.10.10 צורף תסקיר מעדכן של אגף הרווחה העירוני נמנו בו פעולות רבות של התקשרויות עם הקטינים (בפועל עם הקטינה), הסבים משני הצדדים והפסיכולוג המטפל. התמונה מתסכלת מאוד, ולכך נשוב. מכל מקום, משאלת שירותי הרווחה, שאליה מצטרף היועץ המשפטי לממשלה, היא המשך טיפול לקטין והדרכת הורים לסבים מצד האב על-ידי הפסיכולוג ר' בר גיורא, בשיתוף עם שירותי הרווחה; קשר טלפוני סדיר בין הקטינים לסבים מצד האם, כשאחריות הסבים מצד האב לודא כי הקטינים יתקשרו לסבים מצד האם ואחריות הסבים מצד האם להתקשר אף הם אחת לשבוע; וכן נתבקשה הוראה כי הוצאות הנסיעה לביקורים אחת לשבועיים בבית הסבים מצד האם יהיו על חשבון התגמולים לקטינים לפי חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), תשנ"ה-1995 (להלן חוק התגמולים).

ה.             באותו מועד - 31.10.00 - הגיעה גם הודעת עדכון מטעם האב והוריו, המבקרת את הסבים מצד האם על העדר התקדמות ורצון לעניין הסדרי הראיה, ונטען בה כי בקשת רשות הערעור (שביסוד הליכים אלה) מתחילה לא היתה במקומה. נטען כי משפחת האם גורמת לניתוק הקשר עם הקטינים, בעידוד פקידת הסעד, שאינה עושה די - כנטען - להדרכת הסבים מצד האם באשר לחיוניות הקשר עם הקטינים. בין השאר נטען שוב כי אין מקום לשימור הכרזת הנזקקות, וכי פקידת הסעד מזדהה עם משפחת האם בלבד, ועל כן יש למנות את הורי האב ואחותו אפוטרופוסים לקטינים בנוסף לאב.

ו.              ביום 14.11.10 הגישו האב והוריו את תגובתם לתסקיר פקידת הסעד, וקבלו תחילה על חוסר העניין שמגלים הסבים מצד האם בכך שאינם מגישים תגובות לבית המשפט, וכנטען, הדבר אולי נובע מכך שפקידות הסעד מאמצות את עמדת הורי האם. עוד באו טענות מפורטות באשר לתסקיר פקידת הסעד לעניין המחלוקת באשר לדרך בה יגיעו הקטינים אל הסבים מצד האם, שלשיטת משפחת האב ממאנים לראות את הקטינים. על כן נאמר, כי פקידת הסעד מפלה בין הצדדים, ושוב נתבקש ביטול הכרזת הנזקקות.

ז.              ביום 5.12.10 נתקבלה תגובת הורי האם להודעת העדכון מטעם המדינה, ונאמר כי כל עוד שהו הקטינים אצל הורי האם, מילאו הללו אחר כל ההנחיות מאת רשויות הרווחה ובתי המשפט. כן נטען כנגד מה שתואר כטפילת האשמות שווא מצד אבי הקטינים והוריו כלפי הורי האם, מה גם שעתה מצויים הקטינים בשליטת משפחת האב, וזאת בדואליות, שגם התבטאה באי הזמנת משפחת האם לטקס בר המצוה של הקטין. כאן באה ביקורת על רשויות הרווחה, שלא השכילו - כנטען - לאכוף על משפחת האב את מרותן, והתוצאה היא - כך נאמר - כי פקידת הסעד פועלת באזלת יד על פי תכתיבי משפחת האב. בין השאר נאמר, כי אין קשר טלפוני נורמלי המאפשר פרטיות לקטינים, ויש גם קושי טכני לתיאום הפגישות באמצעות פקידת הסעד. לשיטת הורי האם הקטינים יכולים לנסוע באוטובוסים כפי שהם עושים במקום מגוריהם הנוכחי, והורי האם ימתינו להם וילוו אותם. כן נטען באשר לאי מינוי אפוטרופוס לדין. התוצאה - כך נאמר - היא כי הקטינים מחויבים לנרטיב המוכתב בידי אביהם באשר לטענת החפות ולדמוניזציה כלפי האם המנוחה וכלפי המערכות הממשלתיות. נתבקש איפוא כי פקידת הסעד תפעל בהתאם לסמכותה לאכיפה כלפי הורי האב כדי שיפעלו לפי ההנחיות.

הכרעה

ח.             בהמשך לדברינו בפתיח נציין כלהלן: פירוט הנסיונות לקיום הקשר בין הקטינים למשפחת האם מתסכל, ואם לתמצתו, נתקל בשני סוגי קשיים - נושא הביקורים עלה על שרטון למצער בעניין ההסעות (הגם שכיום יש קשר באוטובוס ישיר כמעט עד לבית הסבים). התמונה שמשרטטת פקידת הסעד באשר לנסיונות ההתקשרות והביקורים עגומה ובלתי נסבלת על פני הדברים, גם אם תרמו לכך כל הצדדים, לרבות הקטינים, וגם אם הויכוחים באשר לנסיעות ולהתקשרויות נראים על פניהם לא רלבנטיים וקטנוניים, בסופו של דבר מונח הכדור לפתחה של משפחת האב בהיותה מי שהקטינים בחזקתה הפיסית. פקידת הסעד מצויה בין הפטיש לסדן, שכן מחד גיסא נתקפת גישתה באופן קוטבי ובוטה (ללא צורך - גם ביקורת יכולה להיות בסגנון ראוי) על ידי משפחת האב, ומאידך גיסא נמתחת עליה ביקורת על-ידי משפחת האם; אולי זהו גורל עובדי ציבור במצבים רגישים. אנו איננו מקבלים ביקורות אלה, ועם זאת מבקשים, חרף כל הקושי, מפקידת הסעד להתמיד בפעילות ואף להגבירה.

ט.             תחושתנו כבדה, שכן בהכרעתנו לטובת שהות הקטינים אצל משפחת האב הנחנו כי ייעשה כל מאמץ לשימור קשר ראוי עם משפחת האם, והנה אנו מטפלים בתיק מעל שנה והדבר אינו קורה. אי קיומן של ההחלטות בלתי נסבל, כאמור, ויש לזכור כי לפני הקטינים עוד שתי שנות קטינות וארבעה חודשים (לקטינה) וארבע שנות קטינות ושבעה חודשים (לקטין), תקופה משמעותית שחיוני כי הקשר עם משפחת האם יישמר בה באופן הוגן וראוי לפי ההחלטות; והאחריות לכך היא בראש וראשונה של הסבים מצד האב, שבביתם מצויים הקטינים, גם אם הקטינים, ככל שהם מתבגרים, נוטלים חלק בעצמם באחריות. אחריות מוטלת עם על הסבים מצד האם, או גם בדרגה נמוכה יותר. איננו יכולים שלא להניח, כי המציאות הפיסית והשיח היומיומי בבית משפחת האב משפיע על הקטינים בכיוון הרצוי למשפחת האב. במשפחת האם משקעים מובנים, שמן הסתם יש להם חלק בהתנהלותם של הורי האם, ואולם, בסופו של יום, גם אם על פקידת הסעד למלא את חובתה, דבר שהוא בחינת פשיטא, יש צורך בשיתוף פעולה של כל הצדדים, שימלאו את הנחיותיה כזרוע בית המשפט, ולא יעשוה שק חבטות. אין בכוונתנו לשנות לעניין הכרזת הנזקקות, מן הטעמים שבהחלטותינו הקודמות. צריך להיות ברי לכל הצדדים, כי אין בידי בית המשפט להיות בלש וחוקר, ועליו להיסמך על דיווחי הרשויות, העוברים - וצריכים לעבור - גם בקרת הפרקליטות. עליו לבחון שני דברים: את השאלה האם נעשה כל מאמץ למילוי ההחלטות, ואת התוצאה. במקרה דנא התוצאה אינה משביעת רצון, ואין לתלות זאת אלא ברצון הצדדים.

י.              פסק דיננו החלקי מיום 16.2.10 וההחלטה מיום 5.8.10 בעינם עומדים. אנו חוזרים ומפנים תשומת הלב לפסקאות י"ט-כ"א בהחלטה מ-5.8.10. כפי שביקשה פקידת הסעד, ימשיכו הטיפול בקטין וההדרכה להורי האב אצל הפסיכולוג מר בר גיורא, המתבקש לסייע גם בהמשך ליצירת קשר עם הורי האם. כפי שהציעה פקידת הסעד, יקוים הקשר הטלפוני באחריות הורי האב, באופן מובהק, ואין לתת לקטינים בלבד להכתיב זאת, וכן יתקשרו הורי האם אחת לשבוע.

יא.           אשר להוצאות הנסיעה, צר לנו שעלינו לרדת לרזולוציות אלה, אך משנתבקש הדבר על-ידי פקידת הסעד, בחנו את הנושא והחלטנו כי אכן ככל הנחוץ יכוסו הוצאות הנסיעה מתגמולי חוק התגמולים. איננו רואים קושי בשימוש בכספי חוק התגמולים לעניין זה. חוק התגמולים נחקק בתשנ"ה-1995 בעקבות תופעות של קיפוח חיי הורה עקב אלימות במסגרת משפחה קרובה, לשם הבטחת קיום נאות לילדים (ראו גם הצעת חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), תשנ"ה-1995, הצעות חוק תשנ"ה, 399). הואיל וקבענו כי טובת הקטינים כוללת קשר רצוף עם משפחת אמם ע"ה, אין כל מניעה משימוש בכספי התגמולים כחלק מרווחתם. הסכום ייקבע בידי פקידת הסעד, ובמידת הצורך תהא פניה לאפוטרופוס שימונה או - במקרה מתאים - לבית המשפט.

יב.           כאמור, פקידת הסעד מתבקשת, עם כל הקושי שבדבר, לעשות מאמץ גדול נוסף ולהגבירו בתיק מיוחד זה. היא פועלת כזרוע בית המשפט, ומובן כי בקשיים שבהם תיתקל יכולה היא לפנות לבית המשפט ב"זמן אמיתי" באמצעות הפרקליטות. כן יש לפעול למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים ללא דיחוי.

יג.            אנו מפצירים בכל הצדדים לפעול לקיום ההסדרים, שהם חובתם הראויה, בפחות תלונות וביתר שיתוף פעולה.

יד.           עדכון באשר למינוי אפוטרופוס לדין יימסר תוך 21 יום. ככל שלא יוצע מועמד מוסכם ימונה האפוטרופוס לדין על-ידי ההרכב. עדכון באשר לשאר העניינים יימסר תוך שלושה חודשים מהיום.               

ניתנה היום, ל' בכסלו תשע"א (7.12.10).